תערוכה חדשה בעקבות הספר "בואי הרוח"

חיים סבתו כתב טקסט מרגש לתערוכה "את ילדי בית מזמיל הקוצים לא דקרו" שיצר האמן יוסי אריש בעקבות קריאת הספר "בואי הרוח". התערוכה מוצגת בימים אלה בהיכל שלמה שבירושלים. 

"ילד הייתי. עולה חדש ממצרים. בית מזמיל. המעברה בודי, ושיכון עולים במורדות ההר. רחוב לבן מפריד ביניהם. ילדי בית מזמיל בנו עגלות מארגזים של תפוזים שלקחו מחנות הירקות של אדון לוי חיברו ארבעה גלגלים והוסיפו הגה מחבלים. גולשים היו עליהן במורד הרחוב בקולות צהלה. בחורף הכול הוצף מים. מדלגים היינו אז על קרשים ואבנים מצריף לצריף. תאנים קטפנו בסטף ובעין כרם. זערורים בהרי בית מזמיל. שקדים ירוקים וחרובים במעברה. וסברס במלחה. אומנות מיוחדת הייתה קטיפת הסברס. מקלות ארוכים שבראשם קופסות שימורים אותם מניפים ממרחק על הפירות הבשלים ומורידים אותם לקופסת פח גדולה. הקוצים מילאו את הידיים והפנים. דוקרים ומכאיבים. את ילדי בית מזמיל לא דקרו הקוצים. היו מגלגלים את הפירות המתוקים בחול ואחר כך חותכים חתך באמצע הקליפה באולר ובשתי ידיים קולפים לצדדים ומשליכים את הסברס לפח. 

כל יום אחר הצהריים היו כולם ברחוב. יחד. בונים טיירות ומטיסים אותן, מנסרים בלוחות עץ פילים וסוסים, מושחים אותם בלכה, ומדביקים על מסגרת עץ. בשעות הערב הלכו הכול ללמוד תורה במועדון תקוותנו. נביאים עם רש"י. לא היה מי שלא בא. אני התבוננתי בכל. בולע את התמונות באהבה. את כאב העלבון בפני העולים הקשישים בגלביות ואת השמחה בעיני הילדים. את המכשפה ניצולת השואה מתרוצצת בעיניים מייראות, ואת ג'מילה שחיבר מקהיר שלא מבינה בכלל איך נקלעה לכאן. את אדון גוטהולד במגבעת מחפש את הציונות הדתית במעברה, ואת אדון פרקש מבקש למי אפשר לעזור. את הרב חסין עורך את פיוטי סבו בצריף לאור מנורת לוקס בין מזרוני הילדים הפזורים בכול מקום פנוי, ואת הרב שוחט מעיראק במבטא הבבלי הכבד מכהן כרב בבית הכנסת זיכרון קדושים של ניצולי שואה גלמודים דוברי יידיש רצוצה. את הרב שפיצר מהונגריה אוסף ילדי עולים בצריף במעברה ללמד אותם אלו מציאות שלו ואלו חייב להכריז, ואת הרב שויכה דורש עמוקות בבית כנסת ריק. את גברת ישראל פורסת פרוסות עבות של לחם ומורחת ביד נדיבה ריבה לחלק לילדים במועדון ואת הילדים הנדחפים לבקש עוד פרוסה. את הכול ראיתי ונצרתי יותר חמישים שנה עד שהתמונות פרצו ממני בסיפורים ומעשים. נתגלגלו המעשים ובבאר שבע הגיעו לידיו של צייר אמן. הוא קרא אותם ולא ידע את נפשו. רוחו נסערה. 

הן אלה תמונות ילדותו במעברה בבית מזמיל. את הכול מכיר הוא. עזב כול מה שעסק בו והחל לצייר. את המעברה צייר. והסיפורים והתמונות נתערבבו יחדיו כאן לפניכם. תמונות ילדי בית מזמיל שלא דקרו אותם הקוצים."

התערוכה תנעל ב 24.1.2013