בין השורות עם העורך חיים שמואלי

בין השורות פותח חלון אל עולמם של האנשים ש"עושים ספרים" יחד איתנו: מתרגמים, מעצבים, עורכים ושאר בעלי מלאכה. חיים שמואלי הוא העורך המדעי של הספרים "הפצצה", "איינשטיין- חייו והיקום שלו", "היסטוריה של המדע" ועוד. אלה התשובות לשאלות ששאלנו אותו:

עם איזה גיבור ספרותי אתה מזדהה במיוחד?

הגיבור של "אדם הראשון" של קאמי

איזה סופר או משורר שטרם זכה בנובל לספרות ראוי לדעתך במיוחד לזכות בפרס?

אליס מונרו; מרגרט אטווד; ג'ונתן פראנזן

האם יש ספר אהוב עליך במיוחד, ששינה לך משהו בחיים?

"אדם הראשון" של קאמי – הוא השפיע על החלטתי להפוך למורה ועל היחס שלי לתלמידים

איזה ספר הצטערת שלא כתבת?

"רץ" של דויד גרוסמן. כתבתי סיפור דומה מאד עוד לפני שספרו התפרסם וגילוי הסיפור של גרוסמן ריפה את ידי...

ספרות מקור או ספרות מתורגמת?

בעיקר ספרות מתורגמת – בגלל המבחר העצום ובגלל הרצון להכיר תרבויות אחרות.

איזה ספר חשוב לא תורגם עדיין לעברית?

אני רוצה להזכיר דווקא ספר שתורגם לעברית "גדל, אשר, באך" שחלמתי שנים רבות לתרגם

מהו הספר האחרון שקראת והשאיר עליך את רישומו?

"משהו קרה" של ג'וזף הלר, שקראתי באיחור רב. למרות התרגום הלא מעודכן הוא מעביר היטב את תחושת השבר הקיומי של האדם בחברה הקפיטליסטית המודרנית בארה"ב ובכלל, וכמה זה אקטואלי היום. בין הספרים העכשוויים "ילדה עם שיער מוזר" של דיוויד פוסטר וואלאס ובספרות המקור "מט ילדים" של בלה שייר

לאיזה ספר אתה חוזר שוב ושוב?

מלבד התנ"ך – למרות שאני לא עושה זאת – סיפורים קצרים של צ'כוב ושל בשביס זינגר

למה אתה מתגעגע?

לספרי הילדות, בגלל היכולת שאבדה לי, לצערי, להשאב לתוכם באופן טוטאלי. אני זוכר לטובה את כל הסדרות המקוריות שזכו מאז לאותות קלון... מ"צ'יפופו" דרך "הימאים", "הספורטאים הצעירים", "האמיצים" ועד "חסמ"בה" וספרי קרל מאי. ספרים בודדים הם "אולד שורהנד" ולהבדיל, "המלך מתיא הראשון" (שאת המשכו לא קראתי!)

השלם: להיות סופר זה... לברוא עולם

איזה ספר נהנית לקרוא אך מעולם לא הודית בכך?

לא מתבייש, חלילה, אבל נהנה מאד לקרוא ספרים שנחשבים פחות 'ספרותיים': סדרת ספרי "תיבת פנדורין" של בוריס אקונין וסדרת סיפורי ג'יבס שתורגמו להפליא ע"י דן דאור וג'וד שבא.

האם אתה נוהג להשאיל ספרים?

לא!

איך אתה מסדר את הספריה שלך?

בעיקר לפי נושאים. לצערי, מחוסר מקום, ספרים חדשים מוכנסים לרווחים פנויים בין המדפים אחרי שכבר סידרתי שתי שורות בכל מדף וספרים ששוכבים בין המדפים.

האם יש ספר שהפסקת לקרוא באמצע?

לאחרונה, יותר ויותר: "דברי ימי המנזר" של סאראמגו, "סנוורים" של אליאס קאנטי, "חדר" של יובל שמעוני, לא בגלל שהם גרועים חלילה, אלא בגלל חוסר היכולת שלי לפנות משאבי נפש.

כמה משקל אתה מייחס לעטיפת הספר? האם קרה שבחרת ספר על סמך העטיפה שלו?

זה גורם לי להביט אבל לא לקרוא.

איפה אתה כותב?

אני עורך ליד שולחן הכתיבה שלי

איזה בית קפה אהוב עליך במיוחד ומדוע?

סינמטק ירושלים – בגל הנוף האחד והיחיד

קפה עם...? אחד סוכר

אתה בעיר זרה ויש לך פנאי לבקר רק במוסד אחד: מוזיאון, בית קפה או חנות ספרים. לאן תלך?

תלוי במקום וברמת הסוכר בדם – אשמח מאד להתלבט בניסוי וטעייה. רק תנו לי לנסות כמה שיותר...