מלכוד 22 / ג'וזף הלר

הגיבור המיתולוגי של מלכוד 22, יוֹסַריאן, הוא ממש משוגע: הוא לא רוצה שהאויבים שלו יהרגו אותו. ועל האויבים שלו, בצבא שלו, הגנרלים והקולונלים והרופאים והפסיכיאטרים וכל מי ששולח אותו להמשיך לטוס ולהפציץ וליהרג, אומר המספר: "האני מאמין של הגנרל דרידל כחייל מקצועי היה אחיד ומרוכז: הוא האמין שהגברים הצעירים שקיבלו ממנו פקודות צריכים להיות נכונים למסור את חייהם למען האידיאלים, השאיפות והמוזרויות של הגברים הזקנים שמהם קיבל הוא פקודות."  יוסריאן מבין את זה, ופשוט אי אפשר להאמין עד כמה הוא שפוי. זהו המלכוד - מלכוד 22. 

התרגום העברי החדש של מלכוד 22 מוגש לקוראים הוותיקים כמחווה רבת-געגועים, ולדור הקוראים אשר לא ידע את ג’וזֶף - בקנאה: איזו חוויה מחכה לכם! לסופר הנפלא הזה, ג’וזף הלר, תמיד היו אומרים: "כתבת הרבה דברים אחרי מלכוד 22 אבל כזה ספר ראשון הוא בטח עול נורא, הרי לא הצלחת אף פעם לכתוב אחריו ספר כל כך יפה!". ותשובתו, בסיגנון יוסריאן: "גם אף אחד אחר לא הצליח."

תיאום כוונות / חיים סבתו

עד היום לא כתבו כך בספרות העברית על מלחמותינו - לא כך תוארו הקרבות, ולא כאלה היו סיפורי הרעוּת שעל זיכרונם למדנו להתרפק. בין עמודי הפיוט הכתובים בשפתו העשירה, המיוחדת, של בן הישיבה הלמדן, נפרשים לפני הקורא תיאורים מפורטים, דייקנים ואף אכזריים של ימי המלחמה ההיא - וכל הסיפור שזור בזכרון החבר שלא חזר. תיאום כוונות היה לרב-מכר מייד עם פרסומו, וזכה בפרס ספיר הראשון. הספר תורגם לאנגלית ולרוסית, ואף היה לסרט.

ההר / אבנר גליקליך

ההר הוא רומן המבוסס על סיפורה של חבורה מלוחמי גולני, שהוטלה לאחד הקרבות המרים בתולדות מלחמות ישראל - הקרב על כיבושו של מוצב החרמון ביום השלישי של מלחמת יום הכיפורים. בלי להסיט את המבט, ובדייקנות אכזרית, גליקליך מתאר את שמונה-עשרה השעות הדחוסות שבין תחילת ההיערכות לקרב ועד לכישלון העקוב מדם בו. זהו תיאור נוקב ורב-עוצמה, שמעטים כמותו נכתבו בספרות הישראלית. אנחנו ניצבים כאן לנוכח פניה האמיתיים של המלחמה - זוועות המוות והפציעה, אטימותם של הקצינים הגבוהים, ההכנה הלקויה והיהירות חסרת הכיסוי, ולצד כל אלה - גילויים של ידידות, אנושיות והקרבה עצמית. ד"ר אבנר גליקליך נולד בקיבוץ יפעת וגדל בקריית טבעון. הוא שירת בחטיבת גולני ונפצע בקרב הראשון על כיבוש מוצב החרמון. הוא גר בתל אביב ועוסק בחקר תולדות בית שני. ספרו השני, הדרך לקומראן, עוסק בפולחן הכהונה.

פֶּתֶק / חנן פרֶנק

זמן לא רב לאחר שעלה חנן פרנק ארצה מהולנד, והוא צעיר בן עשרים, מצא את עצמו חייל בשירות סדיר. וזמן לא רב לאחר מכן מצא את עצמו במחלקה האורתופדית של בית חולים "אי-שם" בדרום הארץ, והבין כהרף עין: חייו מכאן ועד עולם כבר לא יהיו אותם חיים. במיטתו הוא מגלה אט אט את גופו החדש ובונה לעצמו מחדש את חייו. הסיפור כתוב בגוף שלישי והוא מדבר על "פתק", הוא פרנק כפי שאחות בית החולים בטעות קוראת את שמו. אבל חנן פרנק אופתק - ברור שמדובר כאן בסיפור אותנטי, הכתוב כמסמך אישי. יש בו עצב, יש בו כאב, יש בו כעס, יש בו הומור, יש בו כוח עצום של החיים. ובעיקר: זהו ספר על פציעתו הקשה של חייל במלחמת ההתשה - בלי רגשנות! על כן הוא כה מרגש.