תעודת זהות

עיצוב עטיפה: דוד מוסקוביץ| סטודיו דוד ויוסף
תאריך הוצאה: 2007 / 12
פורמט: 13.5x21 ס"מ
כריכה: רכה
מספר עמודים: 162
מחיר: 98 ש"ח

בואי הרוח

חיים סבתו

"מי אתה, ילד? שאל. עולה חדש, עניתי. כך לימדו אותי לענות לכל שואל. אנחנו עולים חדשים , אני נכד של חכם שְוֵיכָּה, ממצרים. כולנו עולים, השיב לי פרקש במהירות, עולים חדשים, עולים ותיקים, גם הארץ הזאת ותיקה וחדשה." 

בּוֹאִי הָרוּח הוא ספרו הרביעי של חיים סבתו, וגם הפעם נָכונה לקוראים הפתעה: הילד אשר זה עתה עלה ממצרים מוצא את עצמו בין האזבסטונים של שכונת בית-מזמיל, הלוא היא קריית-יובל שבירושלים, ונקשר אל מי שרחוק ממנו כרְחוק מזרח ממערב: משה פרקש, עולה חדש ותיק יותר, מהונגריה. פרקש מאמץ אל ליבו את הילד. ומכאן נפרשׂ לנגד עינינו סיפורה של משפחה יהודית על ארבעה דורותיה, מן העיירה שבאימפריה האוסטרו-הונגרית המתפוררת, דרך שתי מלחמות עולם, אל עליבותה ותפארתה של המעברה בקצווי ירושלים, ואל העולם המתחדש של הלימוד. 

את הסיפור המרתק הזה אנחנו שומעים לסירוגין, כפי שהוא עולה מזיכרונם של הילד המצרי, הוא המספר המבוגר, והמבוגר ההונגרי, הוא הילד שעלה מן השריפה הגדולה ועכשיו עסוק בהתחדשות ובתחייה. שלושה פיקדונות נותן פרקש בידי חברו הילד, ושלושתם נשמרים וחוזרים. ועל סידור התפילה המיוחד – הפיקדון האחרון – אומר פרקש: "אבא עבר עם הסידור מלחמה אחת נוראה, ואני עברתי איתו מלחמה נוראה ממנה". וכאשר גם הפיקדון הזה חוזר לידיים הראויות לו, תם המעגל שהתחיל, כביכול, בתמימות: "שיכְּנו אותנו יחד בבית-מזמיל".

ספרו הראשון של סבתו, אמת מארץ תצמח, הוא סיפור יהודי חלבּ שבסוריה. ספרו השני, רב-המכר תיאום כוונות, זכה בפרס ספיר (2000) ובפרס יצחק שדה (2002). ספרו השלישי, כעפעפי שחר, היה ועודנו רב-מכר.

ביקורות

" מתיקות וסגנון אותנטי של מספר סיפורים. "

פרופ' יוסף יהלום, הארץ

" כתיבתו יש בה גם עומק וגם גובה. עומק, לפי שניבטה מסיפוריו בינתו של הכותב שידיו רב לו בשירטוט דמויות ובעיצובן, שניחן בכוח חדירה לפני ולפנים אל פנימיותם של אנשים, שעינו חדה להבין את עוצמותיהם ואת חולשותיהם של בני אדם ויודע להקשיב להלך רוחם בעיתים מתחלפות. וגובה יש בכתיבתו שהוא מעלה אותם מרמת השיח של יום יום. "

פרופ’ משה בר אשר, נשיא האקדמיה ללשון העברית

" כתביו של הרב סבתו, אף אם הם כתובים בפרוזה, קרובים הם יותר מכול אל דרכי כתיבתם של פייטנינו הקדומים. קסם קדומים שבלשונו יפעל גם עליו כסם משכר. אך הבקיא במקורות יזכה בעת קריאת הסיפורים והשיחות לשכר כפול ומכופל. "

פרופ' שולמית אליצור, האוניברסיטה העברית

" סיפוריו של חיים סבתו נקראים בנשימה עצורה, הם מעוגנים עמוק בחיי העם והארץ, הם כתובים בסגנון מרתק בעט סופר עגנוני... "

פרופ' אהרון ממן, האוניברסיטה העברית

" קריאה ביקורתית תחשוף הרבה רמיזות אירוניות, ביקורת גלויה וסמויה ויחסים מורכבים. "

פרופ' נחם אילן

" הנאה רוחנית עצומה ונדבך חשוב לספרות העברית הטובה היודעת סוד הצמצום וסוד העומק. "

פרופ' יהודה פרידלנדר, אוניברסיטת בר-אילן

" בספר בואי הרוח הוכיח חיים סבתו בפעם נוספת את כוחה של הספרות לעצב דמויות נעלות. "

ד'ר דינה לוין, מכללת תלפיות

" בשפת הרגש הייחודית לו מתאר הרב סבתו את הקוטביות המתאפיינת בשתי קהילות העולים השונות כל כך שהתקבצו לבית מזמיל, זו מהונגריה וזו ממצרים, זו אינה מכירה את זו, זו אינה משערת את שעבר על זו, שכנות גורל בארץ מתחדשת. ומתוך הרקעים השונים כל כך עולה ומתהווה ידידות מעט מוזרה בין הילד המצרי למשה פרקש, איש צעיר, גם הוא עולה חדש, אם כי ותיק מעט יותר, מקהילת ההונגרים "

שמעון כהן, ערוץ 7